- אנו בתקופת אחרית הימים.
- באחרית הימים צומח אור הנבואה "אשפוך את רוחי על כל בשר".
- "באין חזון יפרע עם" כשהשאיפה אינה מקוימת הדור מבקש תחליפים של הזיות טכנו וסמים.
- באנו לתת ביטוי לכוחות היצרתית המפכים בציבור הדתי בישראל.
- האלוקות נמצאת בתוכנו ופרץ היצירתיות היא האלוקות שבאדם זכה האדם יוצא מהאלוקות שבו יצירה.
- לא זכה האדם יוצא מבהמיות "היצר".
"יצר", "יצירה", "יוצר".
- "אמן" "אומנות" "אמונה" ואהיה אצלו אמון (משלי ח' ל')
- התעלמות האלוקות והשארתה רק "רשימו" תקוותי הוא הרובד הרילגיוזי הפוסט מודרני שהאמנות חמקה מהתייצבות מולו ואנו לא.
- חשבו לשחרר את האדם מכבלי הדת וכבלוהו בכבלי היצר. אין שחרור מוחלט ללא קבלת כבלים אחרים.
ואנו מבקשים שחרור מכבלי היצר וקבלת כבלי האלוקות החופשית.
- התפיסה שהדת מהווה היפוך לחירות נכונה בשאר הדתות אך ביהדות היא החירות עצמה.
- אלילות היא שעבוד כלפי צרכים. כסף, הנאות, כבוד וכו' אך ביום ההוא ישליך כל איש את אלילי כספו וזהבו.
- היום עם סיומה של האומנות היא מגיעה לטקסט שזהו האומנות היהודית מאז מעולם.
- באין חזון ירפע עם - כשיש שאיפת נבואה שאינה ממומשת מתפרעת היא בצורתו של אכסטזי ותחליפיו "תחליפי הנבואה".
- האדם תוכו אלוקות והפרץ היצירתי שבו הוא גילוי האלוקי.
זכו יוצא מהאלוקות שבנו יצירה.
לא זכו יוצא מהאדם שבנו יצר.
|